עו"ד טל איטקין - על זכותם של סבים לקשר עם נכדיהם לאחר הגירושין



אין חולק כי הליך הגירושין עשוי להיות הליך מורכב וכואב לכל הצדדים. למרבה הצער, פעמים רבות גולש הסכסוך המשפחתי אל מעבר לבני-הזוג ומשפיע גם על קרובים נוספים, ביניהם הסבים והסבתות הנאלצים להיאבק בבית המשפט על זכותם לקשר עם נכדיהם. עו"ד טל איטקין, מומחית לענייני משפחה, מעמד אישי, וירושה דנה בזכות הסבים להסדרי ראייה עם נכדיהם בהתייחס לפסק דין שניתן בעת האחרונה.
 

הזכות להסדרי ראייה בין הסבים לנכדים עפ"י חוק

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי הוריו של קטין הינם האפוטרופסים הטבעיים שלו, ומטיל עליהם סל נרחב של זכויות וחובות ביחס לקטין. ככלל, החוק אינו מעגן את זכותם של הסבים והסבתות לקשר עם נכדיהם. החריג לכלל זה, מצוי בהוראות סעיף 28 א לחוק, הקובע כי במקרה בו נפטר אחד מהורי הקטין מוסמך בית המשפט ליתן הוראות בנוגע לקשר בין הורי המנוח לקטין. בתי המשפט הרחיבו בפרשנותם את הוראות הסעיף, שתכליתו למנוע מן הקטין טראומה נוספת שעשויה להיגרם כתוצאה מן הניתוק בינו לבין המשפחה המורחבת, והחילו את סעיף 28 א גם במקרים נוספים בהם נשללה כשרותו של ההורה מסיבה כזו או אחרת ובמקרים בהם נותק לחלוטין הקשר בין הקטין להורה.
הגם שהחוק אינו מעגן מפורשות את זכותם של הסבים להסדרי ראיה עם נכדיהם, מצאו בתי המשפט דרכים להתמודד עם החוסר, באמצעות סעיפי סל המצויים בחוק וכן באמצעות עיקרון "טובת הילד" שהינו עקרון העל המנחה את בתי המשפט בסוגיות כגון דא.
אחד הסעיפים, הינו סעיף  68 א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המסמיך את בית המשפט לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין. בשנים האחרונות, ניתן להבחין בעליה ניכרת במספר התביעות המוגשות ע"י סבים וסבתות בהסתמך על הסעיף הנ"ל, זאת בין היתר הודות לתיקון שנעשה בתקנות סדר הדין האזרחי אשר מתיר לסבים להגיש בקשת יישוב סכסוך ביניהם לבין ההורה המתנגד לקשר בעניין קביעת הסדרי ראיה בין הסבים לנכדיהם, ואף מתיר להגיד תובענה בעניין ככל שהסכסוך לא יושב בהסכמה, מדגישה עו"ד טל איטקין.
לאחרונה, נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב תביעה של סבים כנגד אביו של הקטין, שהיה נשוי לבתם, במסגרתו עמדה השופטת גליק על היחס בין זכות הסבים להסדרי ראיה לבין עקרון טובת הקטין.
 

על פסק הדין

התובעים, סבה וסבתה של הקטינה בת ה-4, הגישו תביעה כנגד האב לאחר פטירת בתם, בטענה שמאז פטירתה פועל האב לניתוק הקשר בינם לבין נכדתם ומדיר אותם מחייה. לאורך כל התביעה הדגישו התובעים את הקשר ההדוק בינם לבין הקטינה, הנובע בין היתר מכך שהסבתא היא שטיפלה בקטינה מיום היוולדה עד פטירת האם. הנתבע טען מנגד, כי למן פטירתה של האם סבל מיחס מנוכר של הסבים כלפיו, אשר מתבטא בין היתר בבחירתם להגיש נגדו תביעה בבית המשפט.

השופטת גליק הדנה במקרה, פנתה להוראות סעיף 28 א עליו עמדנו לעיל, תוך שהיא מדגישה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח הסעיף רק אם יתרשם כי הקשר בין הקטין לסבים ישרת את טובת הקטין. על מנת לעמוד על טובתה של הקטינה, נעזרה השופטת בתסקירים שהונחו לפניה ע"י פקידת הסעד. השופטת מתחה ביקורת קשה על התנהגותם העוינת של הסבים, אשר להתרשמותה השמיעו באוזני הקטינה חדשות לבקרים מסרים בגנותו של האב, וקבעה כי יש לערוך מפגשים בין הקטינה לסבים במרכז קשר ללא נוכחות האב. בכך, לגישתה של השופטת, יבוא לידי ביטוי האיזון בין זכות הסבים לקשר עם נכדתם לבין טובת הקטינה. השופטת הדגישה כי ככל שהגורמים המקצועיים יתרשמו כי הסבים אינם פועלים להסתת הקטינה יתאפשר להם להוציאה למשך שעתיים ממרכז הקשר, אך בכל מקרה לא יורחבו הסדרי הראיה מעבר לאמור לעיל. כן הוסיפה השופטת וקבעה, כי במידה והאב יממש את רצונו לטוס עם הקטינה לחו"ל, הדבר יעשה בכפוף להסדרי ראיה.
 
ניתן לסכם ולומר כי זכות העמידה של הסבים אכן מוכרת בבתי המשפט,אשר רואים במרבית המקרים חשיבות רבה בשמירה על הקשר בין הקטין למשפחתו המורחבת.  יחד עם זאת עקרון, טובת הילד החולש על התחום כולו עשוי להכריע את האיזון בין הזכויות ואף לגבור על זכות הסבים במקרים בהם יתרשם בית המשפט כי רב הנזק על התועלת הצפויה כתוצאה מן הקשר המשפחתי.


תפריט דף הבית טלפוןפייסבוק